היינו מעוניינים להפנות תשומת לב לנושאים חברתיים שאנו יכולים להתייחס אליהם, תוך שימוש בהשקפה האמנותית הייחודית שלנו.

חיפשנו דרך לגשת לנושא אלימות נגד נשים ונוער בסיכון, ונקלענו לסיפור "בית הנערה".

במשך עשרות שנים שימשה פנימיית "בית הנערה" בהוד השרון בית חם לנוער בסיכון – עד שנסגרה וננטשה.

ממוקם בתוך עץ טבעי שליו, כיום הבניינים שקטים, אך קיימת תחושה חזקה בלתי מוסברת. בתוך הקירות והחללים הללו, החיים שהיו כאן פעם ניכרים בכל מקום. מבנים צנועים עם תקרות מתפוררות, שבהם התגוררו ילדים ובני נוער בסיכון והפכו אותם לביתם.

גם השקט הפסטורלי קצת מעורפל, השיטוט שם הוא גם שליו מאוד, עם הטבע מסביב, ובו בזמן מפחיד בגלל הריקנות של הבניינים שפעם היו מלאי חיים.

רוחות הרפאים שנראות בתמונות, צלליות חצי שקופות של אנשים, מציגות מאחוריהן רק את ההריסות שנותרו. הם מייצגים את התחושה ה"שקופה" המשותפת לנשים רבות בפאתי החברה שלנו. כשהן נקלעות למצבי ניצול ואלימות, והדרך משם להרס עצמי אינה ארוכה.

אנו מאמינים שהטיפול בנושא הוא באחריות של כולנו כחברה. להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בישראל, ולהעמיק את המעורבות הציבורית עבור אותם נשים ובני נוער הנמצאים במצבי סיכון יומיומיים. אנו מקווים שעל ידי יצירת הדימויים הסימבוליים המסקרנים הללו נוכל להעלות את המודעות למטרה שלהם. הסיבה שלהם היא המטרה שלנו.